היה זה לפני כ-38 שנה. עם ישראל נתון היה במצב רוח קודר ובחרדה גדולה …
סיפור ליום הקדיש הכללי למליוני הנספים בשואה הי"ד
כאשר התקרב מועד החתונה ומצבו הכלכלי של ר' שמואל לא השתפר ולו במעט …
לפתע הבחין בפס אדום שנראה מיתמר בקצה האופק. מיד קפץ ממיטתו ויצא במרוצה החוצה. עתה היה כבר ברור מקור הפס האדום, אי שם פרצה דליקה ובצלאל-חיים רץ כדי לראות ולנסות להציל……הוא ניגש אל הבימה וקרא בקול פסוק אחר פסוק מהתהילים, כשהציבור נסחף בזרם ההתלהבות, בו נאמרו דברי נעים זמירות ישראל על ידי יהודי, שאך לפני שעות אחדות נשרף כל רכושו והיה כלא היה. בצלאל-חיים אמר את פרקי התהילים בשמחה ובמתיקות, כמו שאומרים את ההלל…
שושנה יצאה החוצה ולא יכלה לעצור בעד זרם הדמעות שהחל פורץ מעיניה. היא הרי לא אמרה לרבי דבר… • עוד היא מדברת והנהג היטה את המונית לצד הכביש ועצר בחריקה. "מה קרה?" שאלה שושנה בתדהמה, אך הנהג קצר רוח הוא: "תמונה, תמונה יש לך?" – הוא שואל. היא מתבוננת בו כלא מאמינה, מוציאה את ארנקה ומגישה לו את תמונתו של מרדכי.
עיניו של קרעפס נפערו בבעתה. שרירי פניו כמו התאבנו מתדהמה, אבל זה כבר היה מאוחר מדי… ■ סיפור גבורה על רבי יוסף יצחק מליובאוויטש ■ ליום פטירתו
דממת-מוות שוררת בבית-הכנסת הגדול. מדי פעם נשמע בכי חרישי. המחזה מזעזע: על הרצפה יושבת כל הקהילה ובני-משפחותיהם, וחרדה מרחפת באוויר
בהתרגשות האזינו לדיווחים על רעידת אדמה קטלנית שפגעה במנגואה. רבבות הרוגים ופצועים, מאות אלפים נותרו ללא קורת גג. הם לא ידעו נפשם מהתרגשות. הייתי אמור להיות במלון בעיר אשר רבעים שלמים ממנה נמחקו מעל פני האדמה
באתי אלייך בשליחות הרבנית שניאורסון, שביקרה אותך בימים האחרונים. היום נמנע ממנה לבוא בעצמה, והיא ביקשה ממני להביא לך את המרק…
לפני שנולד, חלתה אמו במחלה קשה. הם פנו לרופאים והללו קבעו כי עליה לעבור ניתוח, שבעקבותיו יאבדו סיכוייה ללדת ילדים.
