דווקא בעיצומם של ימי הקיץ, ימים שמסמלים את הנאות החיים והחופש, העם היהודי נכנס לאווירה כבדה של צער, עגמימות ואבל. מה הקטע?
איך ייתכן להחשיב את ימינו אלה כחלק מתקופת הגלות, בשעה שחזרנו לארץ-ישראל, והנה היא נבנית ופורחת לנגד עינינו?
עם-ישראל כונה בעולם כולו 'עם הספר', משום שכל אחד ואחד מבני העם חש קִרבה טבעית לעולם הספר והלימוד. אך מה קורה כיום?
בתנ"ך ובמאמרי חז"ל מדובר אין-ספור פעמים על הצורך בשמחה, על תועלתה וחשיבותה ■ לחודש שמרבים בו בשמחה
בארץ אנחנו מאבדים אחים יקרים בפיגועים; בתפוצות אנחנו מאבדים מספר גדול לאין-ערוך של יהודים, שאובדים לעמנו בגלי הטמיעה וההתבוללות.
הציבור הישראלי, המתמודד עם בעיות הביטחון והמחאה החברתית, אינו מודע להתמודדויות של קהילות בחו"ל עם בעיות הקיום שלהן
גם בחיים הרוחניים יש צורך ב'ממ"ד' או מקלט, מקום רוחני שאליו אפשר להימלט ולהרגיש מוגנים…
חב"ד, חב"ד, חב"ד. אנו רואים אותם מכל מקום; משמחים את החיילים בצבא, עוזרים לנזקקים, עובדים עם העולים החדשים ושכבות המצוקה ומקימים קהילות יהודיות תוססות ברחבי העולם. אך מה עומד מאחוריים, מהי משנתם התורנית שגורמת להם להיות כל-כך שלמים עם עצמם… בואו ננסה לר
יחידות – “הם פוקדים את חצרו יומם ולילה, אם כדי לשמוע דברי תורה וחסידות ואם בכדי לזכות ולהתקבל אצלו בשעת לילה באחת האשמורות הלא כל כך ראשונות, לראיון, כדי לקבל את ברכתו ל”ביזנס” לרפואה ועוד. | זכיתי אף אני, והרב חודקוב אשר על חצר הרבי, יעד לי ראיון אצל הר
מאז קורח ועדתו רודפת המחלוקת אותנו. על הדרכים לביעורה ועוד…
