העגלון המבוהל הפעיל את כל כוחו כדי לעצור את הסוסים ובלם את העגלה בחריקת אופנים. "רבי, הושיעה!", זעק האלמוני..
הרכבת עוצרת ואנו יורדים. חיילים במדים מחכים לנו, ופוקדים עלינו להסתדר בשלשות לצעידה מסודרת למחנה בקצה השני של העיר, מרחק של כמה קילומטרים.
הבין היהודי כי מצבו בכי-רע, והחל לבכות ולהתחנן על נפשו, אך ללא הועיל. רק לומר וידוי הרשה לו העגלון, והיהודי החל לשפוך את שיחו.
בטרם נסע לביתו, אמר לו: "זכור את הבטחתי מאז. אני חייב לך. אם יום אחד תזדקק לעזרתי, אל תהסס לפנות אליי…"
"אני יוני גלר וזה שאני עומד כאן לפניכם הוא נס". במילים האלה הוא פותח את תיאור נס ההצלה שלו במלחמת לבנון השנייה• שמונה-עשרה שעות קשות שכב יוני בתוך בית בלבנון, פצוע ומדמם, ובניסי-ניסים ניצל
הרי שהמצב העכשוי הטיל ספק בעצם קיומו של ליל הסדר בנאפאל
המזכיר הכניס פתק נוסף, ושוב שאל הרבי: מה עם המזוזות. האיש חשב שהוא משתגע; נסע לביתו ובדק שוב את המזוזות. "אדוני, מזוזותיך כשרות למהדרין", קבע הסופר!
הרבי מגלה למומחה את מקור המגפה ולעיתונאי את עברו …
"בדרכו הביתה, גבר הרעד והלך וכאשר הגיע לביתו, הוא נכנס למיטה, אחוז קור וחום חליפות ורועד ללא הפסקה מצמרמורות… "
סיפורו של נער שחפץ בכל מאודו ללמוד יהדות. הוא מכר עיתונים בקרן רחובות , ומהכסף שהרוויח שילם למורה שילמדו יהדות. למרבה הצער, לא זכה שיחגגו לו בר מצווה. רק כשהגיע לגיל 69, נוצרה ההזדמנות הנאותה… לעולם לא מאוחר!
