תורת החסידות היא המתג שהלחיצה עליו מאירה את החיים. יהודי שנחשף לתורת החסידות, מנהל לכאורה את אותו אורח חיים שמנהל יהודי אחר, אולם החיים שלו הרבה יותר מוארים
השנה, בעת שנתפלל בראש השנה ונסב על שולחן החג, נעלה על נס את אהבתו המופלאה של אבינו בשמים אלינו, שהתגלתה לפני שלושה חודשים עם חשיפת מנהרות התקיפה הזדוניות
התורה היא זו ששמרה על הצביון הייחודי שלנו בכל הדורות. מהארץ גורשנו, על השפה גם כן לא כל כך שמרנו ובכל תפוצה שוחחנו בשפה שונה – אך התורה הייתה ונותרה תמיד מנת חלקנו
ברגע הנכון, ובדיוק בו, תגיע לירושלים 'רכבת ישראל' – אבל כזו שאינה נוסעת על פסים, אלא רכבת אווירית – על גבי ענני שמים, כפי שמתואר בספר דניאל, ולא תאחר אפילו רגע אחד
בני ישראל נגאלו ממצרים, בין השאר בזכות "שלא שינו את שמם". הם התעקשו לשמר את השמות העבריים, שמדגישים את השוני המייחד אותם מהמצרים שסביבם וכך נמנעו מלהיטמע בהם
כיום, הפכו מיליוני יהודים לגאים ביהדותם, שנענים לקיים מצווה גם בטבורו של רחוב הומה גויים – תופעה שהייתה בלתי נתפסת בעבר הלא רחוק
אחת השאלות שאוהבים להטיח ביהודים שומרי מצוות היא: מה התועלת במצוות שעושה אדם קטן כמוני? היקום כה גדול, שמים, ארץ, גלקסיות.. למה, אם כן, שמעשים של בריות קטנטנות כמונו יתפסו מקום?
עם היציאה ממצרים זכינו למנה מסויימת של חירות, אבל את החירות האמיתית יביא לנו משיח-צדקנו
העושר והאושר האמיתיים תלויים בנקודת המבט שלנו על החיים. כולנו חווים רגעי משבר וצער לצד רגעי שמחה ואושר, במינונים שונים.. כאשר אדם מתמקד בחלקים השמחים, הוא מבחין בכך שלמרות הכול מלאים חייו בנקודות אור ושמחה.
חז"ל מסבירים כי בעומק החורבן טמונים זרעי הגאולה. וכמו שאומרים חז"ל: "בתשעה באב נולד מושיען של ישראל". כלומר, שבאותם רגעים של החורבן החל תהליך הגאולה.
